החלטה בתיק ב"ש 6824/06

זו בקשה לעיון חוזר על החלטת בית משפט זה (כב' השופט י' ענבר) מיום 7.8.06 לעצור את המבקש עד תום ההליכים בת"פ 2125/06 (להלן: ההחלטה).

ההחלטה הנ"ל נתנה תוקף להסכמת הצדדים, כפי שעולה מדברי ב"כ הצדדים בדיון מאותו יום.

מהות הבקשה

1.         המבקש טוען, כי הייתה הסכמה בינו לבין המאשימה, כי אם ישוחרר אחיו של המבקש, שהיה קשור לאותו מקרה נשוא כתב האישום, שהוגש כנגד המבקש, כי אז ישוחרר אף הוא, בתנאים שייקבעו.

הואיל ובעת מתן ההחלטה הנ"ל טרם ניתנה החלטת בית המשפט העליון בערר שהגיש האח, אשר ניתנה ביום 10.8.06, הסכים ב"כ המבקש למעצר עד תום ההליכים, תוך אפשרות לפנות בבקשה כגון זו.

לאור קבלת הערר בעניינו של אחיו של המבקש בבש"פ 6388/06 (כב' השופט א' רובינשטיין) ושחרורו בערבות של האח, למעצר בית מלא תוך תנאים נוספים, הוגשה הבקשה שלפניי.

דיון

האישום

2.         נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה על-פי סעיף 329 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: החוק), וכן עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, על-פי סעיף 275 לחוק.

עובדות האירועים היו כדלקמן: בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, התגורר שמואל אילוז (להלן: שמואל) עם בת זוגו דאז, לנה קמינסקה (להלן: לנה) ועם בנם, ברחוב הבושם, בשכונה י"א במבשרת ציון (להלן: הדירה).

עובר לאירוע, התלוננה לנה בפני עיסא קוואס (להלן: עיסא), על רקע היכרות מוקדמת ביניהם, על מצבה הכלכלי הקשה והוא הציע לסייע לה ולשכור עבורה ועבור בנה דירה בתל אביב. לנה הסכימה להצעה.

בתאריך 1.7.06, הגיעו עיסא, יוסף קוואס, האני קוואס ואחמד בדראן (להלן: יוסף, האני ואחמד בהתאמה) לדירה ורצו למסור ללנה את המפתחות לדירה ששכר עבורה עיסא בתל אביב.

בסביבות השעה 19:00, לאחר שהגיעו עיסא, יוסף, האני ואחמד לדירה ברכבם, התקשר עיסא למכשיר הטלפון הסלולרי (להלן: הטלפון) של לנה וביקש ממנה לרדת מהדירה על-מנת לקחת את המפתח. שמואל אמר ללנה כי הוא מסרב שתרד, נעל את דלתות הדירה ולקח את המפתחות.

שמואל התקשר למשה אלקלי (להלן: משה), אחיו של המבקש, וביקש ממנו להגיע יחד עם חיים בן לולו (להלן: חיים) לדירה כדי לשמש לו תגבורת. בין השעות 20:00-21:00, התקשר משה למבקש, וביקש ממנו להגיע לדירתו של שמואל עימם כדי שישמש תגבורת.

בסביבות השעה 21:00, הגיעו המבקש, משה וחיים בצוותא חדא לדירה ברכבו של שמואל, מסוג "מיצובישי מגנום" בצבע כסף, והתקשרו לשמואל. משה היה מצויד בסכין, חיים היה מצויד במקל והמבקש היה מצויד באקדח.

המבקש דרך את האקדח שבידיו, הצמיד לראשו של עיסא את האקדח ולאחר מכן נתן לעיסא וליוסף מכות בראשם בעזרת האקדח.

בשלב זה יצא שמואל מהדירה ורץ לעבר עיסא, האני, יוסף ואחמד כשהוא מצויד בסכין, יחד עם משה וחיים שיצאו אף הם מהרכב לקראתם.

שמואל דקר את האני במצחו מעל לעינו ונתן לו אגרוף בפניו. כתוצאה מהדקירה, נזקק האני לתפרים. חיים צעד לעבר האני עם המקל, המקל שאחז חיים נפל, ואילו שמואל תפס אותו ונתן להאני, בעזרת המקל, מכות בראשו ובידיו.

המבקש, משה וחיים תפסו את יוסף ושמואל דקר את יוסף בחזהו. כתוצאה מהדקירה, נזקק יוסף לתפרים. חיים הכה את יוסף בעזרת המקל בידו.

שמואל אמר למבקש, למשה ולחיים "זה מי שצריך להרוג" ביחס לעיסא. עיסא החל לברוח במעלה הרחוב, והאני, שמואל, משה וחיים רדפו אחריו. עיסא נפל במרוצתו ושמואל דקר אותו בגבו. חיים הכה את עיסא בעזרת המקל בראשו וגרם לנפיחות ופצע פתוח מעל אוזנו. לאחר מכן הכה אותו במקל ברגליו. המבקש היכה את עיסא בעזרת האקדח בכל חלקי גופו. בעקבות האירוע, פונה עיסא לטיפול נמרץ, נזקק לתפרים בגבו, לנקז להסדרת נשימתו, נגרמו לו חבלות בכל חלקי גופו והוא סבל מבחילה וכאבים חזקים.